הנהר מכיר הרבה סיפורים.
הוא מכיר גם את הסיפור על הגשר הגדול…
יום אחד הגיע פר מהגדה הימינית של הנהר אל הגשר.
בדיוק באותו הזמן הגיע ענק מהגדה השמאלית.
שניהם רצו לחצות את הגשר הארוך והצר.
באמצע הגשר נפגשו השנים.
הפר עמד מול הענק.
הוא הניע בראשו בכעס.
לא, הוא לא יחזור לאחור, הוא לא יפנה מקום לענק.
הענק עמד שם בשקט.
לא, גם הוא לא יחזור לאחור.
הגשר היה צר מאוד מכדי שיוכלו לעקוף זה את זה.
הוא החל להתנדנד.
"אנחנו צריכים למצוא פתרון", אמר הענק.
הפר הניד בראשו לאות הסכמה.
"יש לי פתרון", הפר געה.
"אתה פשוט תקפוץ למים ואני אוכל לעבור".
"או שאתה תקפוץ", אמר הענק.
הם הביטו זה בזה בזעף.
הענק חשב.
"אתה יכולה לטפס עליי, על הכתפים שלי ו…"
"ואז שנינו ניפול לנהר".
"לא רעיון כל כך טוב."
"יש לי!" קרא פתאום הענק.
הוא צעד צעד אחד לעבר הפר.
"אני אחזיק אותך, ואתה תחזיקי אותי.
כדי שלא ניפול. ואז נסתובב."
"אני מסכים", אמר הפר.
הם ניראו כאילו הם מחבקים זה את זה ורוקדים זה עם זה.
הם עשו צעדים קטנים מאוד, ועם כל צעד הם הסתובבו מעט.
הם נעו יחד מעל התהום וכל אחד אחז בחברו בחזקה.
לבסוף עמד כל אחד מהם על גדת הנהר שאליה רצה להגיע.
"אני מודה לך", אמר הענק.
"ואני מודה לך", אמר הפר.
הם נופפו זה לזה בידידות והמשיכו בדרכם.
הנהר מכיר הרבה סיפורים.
הוא מכיר גם את הסיפור על הגשר הגדול…