לילי והסלע / סטיבן וו.מרטין

סיפור מתוך התכנית הפדגוגית ״חברות״

לילי בן-שושן רצתה חית מחמד.
לא חשוב איזה מין חית מחמד.
כלב, חתול, אוגר, אפילו חזיר.
לכן, ליום הולדתה השישי, הוריה של לילי קנו לה…
סלע-מחמד.
זה לא בדיוק מה שלילי ראתה בדימיונה, אבל השתדלה לחשוב חיובי.
אחרי הכל, הסלע ידע להקשיב ממש טוב.
הוא גם היה שקט ונוח לאילוף.
והוא היה היפו- אלרגני מה שהתאים מאוד לסבתא שרה, שהיא אלרגית כמעט לכל דבר.
אבל כמו שקורה עם כל חית מחמד, היו גם בעיות.
לא היה כיף לצאת יחד לטיול.
ממש-ממש לא כיף.
היה מעצבן שאף פעם אין לו תיאבון.
והוא לא ממש עזר לה לחמוק מנזיפות בבית הספר.
"מה אמרת שאכל לך את שיעורי הבית?" שאלה המורה של לילי.
אבל עד מהרה הפכו לילי והסלע לחברים הכי טובים.
הם שיחקו במשחקים ודמינו יחד שהם גיבורי על.
הם קראו יחד ספרים.
הם אפילו יצאו לשחות!
יום אחד שאלה אותה שכנה, שטיילה עם הכלב שלה, "איך קוראים לחית המחמד שלך?"
"רוקי," אמרה לילי בגאווה.
"בחרנו את השם יחד!"
לילי אהבה את חית המחמד שלה כל כך כל כך. אבל היה לה נורא חבל שהוא לא אוהב אותה בחזרה.
לילי לטפה את הסלע שלה ונאנחה.
באותו לילה, כשהלכה לישון, נתנה לילי לסלע שלה נשיקת לילה טוב ושקעה בשנה עמוקה.
אבל רוקי דווקא לא הצליח להירדם….
פפצצחחחחח!

הסבר להמחשה בתמונה: מתוך הסלע בקע דינוזאור
הסבר להמחשה בתמונה: מתוך הסלע בקע דינוזאור

הוא ידע שלילי צריכה חיבוק.
חיבוק גדול!
הדינוזאור המתין בסבלנות עד שלילי תתעורר.
כשהתעוררה לילי בבוקר ראתה לצד מיטתה דינוזאור מתוק.
לילי הציגה את הדינוזאור להוריה.
דינוזאור לא היה מה שההורים של לילי ראו
בדמיונם, אבל הם השתדלו לחשוב חיובי.
אחרי הכול, רוקי היה אדיר בלהקשיב, די מוצלח במחבואים, ונוח לאילוף.
טוב, לא ממש…

שיח עם הילד/ה

הסיפור שלפנינו מתאר אהבה לחית מחמד מסוג שלא הכרנו עוד.
האם סלע יכול לשמש כיצור או כעצם שניתן לפתח כלפיו חיבה? רגשות?
מה הייתם אומרים למשל אם ההורים שלכם היו קונים לכם אופניים. בדיוק האופניים עליהם חלמתם. אדומות או כחולות נוצצות ויפות ואיתם הייתם נוסעים למרחקים, משתעשעים, ממש מבלים יחד שעות רבות.
האם ייתכן שהייתם נקשרים לאופניים בקשר מיוחד?
מה היה קורה אילו אבא היה צריך להחזיר את האופניים לחנות? או למסור את האופניים "לאימוץ" למשפחה או חבר אחר.
איך הייתם מרגישים? היה שמח לכם בלב או עצוב?
אם התחושה היא עצבות סימן שאפשר לומר שגם לעצמים, שלהם אין רגשות כלפינו, אפשר בהחלט לפתח רגשות כלפיהם.
אז מה אתם אומרים ילדים, האם ייתכן שלילי פיתחה רגשות כלפיי הסלע שלה?
לילי אפילו נתנה שם לחיית המחמד שלה: רוקי (בשפה האנגלית "רוק" זה סלע)
לפעמים לא רק המתנה עצמה היא שגורמת לנו להיקשר אליה אלא דווקא מי שמעניק לנו את המתנה.
אם הדוד שאנו הכי אוהבים קנה לנו שעון יד למשל, יכול מאוד להיות שנאהב את השעון בגלל שהדוד היקר לנו העניק לנו אותו ולאו דווקא בגלל השעון עצמו.

אילו מעלות / יתרונות לילי מצאה בסלע שלה ?
הסלע ידע להקשיב ממש טוב
הוא היה שקט וממושמע (כשהיא ביקשה ממנו לא לזוז – הוא אכן לא זז)
הוא לא היה אלרגי לשום דבר
היה ניתן לשחק איתו ללא ויכוח ומריבות
הם קראו יחד ספרים

ומה היה פחות כיף?
היה קשה לצאת איתו לטיול
היה מעצבן שאינו רעב אף פעם

ומה לבסוף קרה בסיפור?
הסלע רצה לתת חיבוק גדול ללילי לקראת השינה ופשוט
נבקע לשניים.  לילי דימיינה שהסלע העגול שלה שינה צורתו לדינוזאור…
ומה אתם הייתם רוצים שיבקע מהסלע אילו היה חיית המחמד שלכם ?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

סיפורים נוספים