נֵס הַחֲנוּכָּה / מירי צללזון

סיפור מתוך התכנית הפדגוגית לחנוכה

לִפְנֵי שָנִים רַבּוֹת מְאוֹד,
(אוּלַי שָנִים אַלְפַּיִים!)
הָיֹה הָיָה אָז בֵּית-מִקְדָש
בָּעִיר יְרוּשָלַיִם.
וּבַמִקְדָש – בְּלֵב לִבּוֹ
עָמְדָה הַמְנוֹרָה,
כּוּלָה זָהָב טָהוֹר וְאוֹר,
כַּשֶמֶש מְאִירָה..!
שִבְעָה קָנִים לַמְנוֹרָה,
וְאוֹר לָהּ – שִבְעָתַיִים,
וּמִן הָאוֹר שֶבַּמְנוֹרָה
זָרְחָה יְרוּשָלַיִם.
אַך יוֹם אֶחָד מִמֶרְחַקִים
בְּרַעַש-רַעַם תוֹף,
פָּלְשוּ לָאָרֶץ יְוָונִים
רַבִּים, רַבִּים בְּלִי סוֹף!
יָמִין וּשְׂמֹאל!
וּשְׂמֹאל יָמִין!
הֵם צוֹעֲדִים בְּלִי חַת,
יָמִין וּשְׂמֹאל!
וּשְׂמֹאל יָמִין!
כּוּלָם בְּבַת אַחַת!
אָז אַנְטִיוֹכוּס הָרָשָע
בְּקוֹל גָדוֹל קָרָא:
"הַשְלִיכוּ אֶת הַמְנוֹרָה!!
הַחְשִיכוּ אֶת אוֹרָהּ!!!"
וְאָז אֶת כָּל הָעִיר כִּיסָה
הַחוֹשֶך הַנוֹרָא.
אַך מַתִיתְיָהוּ הַזָקֵן –
לוֹ חֲמִישָה בָּנִים,
(וִיהוּדָה הַמַכַּבִּי
גִיבּוֹר בַּגִיבּוֹרִים!)
וְהֵם נִיצְחוּ בַּמִלְחָמָה!
(הָיָה זֶה נֵס מַמָש!)
וְהֵם, בְּסוֹף הַמִלְחָמָה
חָזְרוּ אֶל הַמִקְדָש..!

הֵקִימוּ שוּב אֶת הַמְנוֹרָה,
כּוּלָה זָהָב טָהוֹר,
אַך שֶמֶן זַיִת לֹא הָיָה שָם
לְהַדְלִיק בָּה אוֹר…
מָה רַב הַחוֹשֶך בַּמִקְדָש…
שָחוֹר מִשְחוֹר הַבַּיִת!
וְאֵיך נַדְלִיק אֶת הַמְנוֹרָה
אִם אֵין פֹּה שֶמֶן זַיִת?
– חַפְּשׂוּ מַהֵר! בְּכָל פִּינָה,
אוּלַי נִמְצָא בֵּינְתַיִים
אֵיזֶה כַּד קָטָן אֶחָד,
לְיוֹם אוֹ לְיוֹמַיִים..?
לְפֶתַע – מַה זֶה? מַה מוּזָר!
כַּד קָטָן אֶחָד נִשְאַר..!
– שְטוּיוֹת! הַכַּד קָטָן מִדַי,
הַשֶמֶן בּוֹ מְעַט,
הוּא לֹא יוֹעִיל, הוּא לֹא יַסְפִּיק
לְשוּם-דָבָר כִּמְעַט!
טִיפָּה שֶל שֶמֶן… עוֹד טִיפָּה…
דוֹלֵק כְּבָר נֵר אֶחָד!
– הַאִם נִגְמַר הַשֶמֶן כְּבָר?
– לֹא, יֵש עוֹד קְצָת בַּכַּד!
שִישָה, שִבְעָה, שְמוֹנָה יָמִים
חָלְפוּ כְּהֶרֶף עַיִן
וּמִן הַשֶמֶן שֶבַּכַּד –
הָאוֹר דוֹלֵק עֲדַיִין!
מֵאָז הַנֵס וְעַד הַיוֹם
חָלְפוּ הַרְבֵּה שָנִים
כְּבָר אֵין מִקְדָש,
וְלֹא מְנוֹרָה,
בָּעִיר יְרוּשָלַיִם,
אַך עוֹד זוֹהֵר הָאוֹר הַהוּא
פִּי שֶבַע שִבְעָתַיִים –
בְּאוֹר נֵרוֹת הַחֲנוּכָּה
בָּעִיר יְרוּשָלַיִם.

מה קרה בחנוכה, מה רצו היוונים, מה עשו המכבים, מדוע אנו חוגגים?

חנוכה – חג האור בן שמונת הימים המתחיל בערב כה בכסלו – חוגג את ניצחון האור על החושך, ניצחון הטוהר על הטומאה, ניצחון הרוחניות על החומרניות.

הנה סיפור נס חג חנוכה:
לפני יותר מאלפיים שנה שלטו היוונים בארץ הקודש, וביקשו ליוון בכוח את בני ישראל. היוונים אסרו על היהודים לקיים מצוות יהודיות.
החשמונאים הנהיגו מרד (התנגדות) נגד השלטון היווני בארץ ישראל, שכונה "מרד החשמונאים". כנגד כל הסיכויים הביסו החשמונאים – ה"מכבים" (ראשי תיבות של: מי כמוכה בא-לים ה') – את אחד הצבאות הכבירים ביותר בעולם, גירשו את היוונים מן הארץ, כבשו מחדש את בית המקדש בירושלים והקדישו אותו מחדש לשירות אלוקי ישראל.
כדי לציין את השמחה הגדולה על שניצחו החשמונאים את היוונים, עשו חנוכת בית בהודיה ושיר. כשביקשו להדליק את המנורה בבית המקדש הם מצאו רק כד שמן זית אחד ויחיד שניצל מטומאת היוונים. בדרך נס, הכמות – שהייתה אמורה להספיק ליום אחד בלבד – דלקה במשך שמונה ימים, עד שהצליחו להכין שמן חדש בטהרה.
לזכר הנסים הללו ובשביל לפרסמם ברבים, תיקנו החכמים את חג החנוכה. במרכז החג עומדת הדלקת החנוכייה בכל ערב וערב מערבי החג. נר אחד בלילה הראשון, שני נרות בערב השני, וכן הלאה עד הלילה השמיני של חנוכה, שבו אנו מדליקים את כל שמונת הנרות.
בחנוכה אנו גם אומרים את תפילות ה"הלל" ו"על הנסים" כדי לשבח את האלוקים ולהודות לו על שמסר "גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים".
מנהגי חנוכה כוללים אכילת מאכלים מטוגנים בשמן – סופגניות ולביבות. מאכלים אלה מטוגנים בשמן רב, ויש בהם כדי להזכיר את נס פך השמן; משחק בסביבון (שעליו חרוטות האותיות נ', ג', ה' ו-פ' – או בחו"ל ש' במקום פ' – ראשי התיבות של "נס גדול היה שם/פה"; וכן מתן דמי חנוכה לילדים.

חידות‭ ‬מי‭ ‬אני?‭ ‬לחנוכה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

סיפורים נוספים