לאביתר הכל מותר / דודי גרין

סיפור מתוך התכנית הפדגוגית דודי גרין

ברחוב היסמין בשכונת תל גנים
עמד בית קטן לו קירות לבנים
גג משופע, רעפים אדומים
ושביל בכניסה מרוצף אבנים…

והיו לו:
חצר רחבה עם פרחים מסביב
שיח ורוד שפרח באביב
גינת תבלינים ודשא ירוק
עץ זית עתיק ועץ מנגו מתוק.

ושם גרו:
שני חתולים ישנונים עצלנים
כלבה אחת לה גורים סקרנים
ובכלוב קטן הרבו ניגונים
זוג כנריות ותוכים קטנטנים.

וגם:
ילד אחד עליז ונרגש
ראש עגלגל, עיניים של דבש
תלתלים בשיער, אף מנומש
פה קטן וחיוך מבויש
ושמו של הילד הזה אביתר
שחשב לעצמו: לי הכל מותר!

למשל:
מותר לי ללכת לאן שארצה
לעמוד במרפסת ממש בקצה
לגור עם הכלב בתוך מלונה
ואיתו לטיל (גם בליל) בשכונה.

מותר לנתר ולקפוץ כחרגול
לקרוא קוקוריקו כמו תרנגול
לילל כמו חתול במקום לדבר
ולמר עכבר להיות לחבר.

וגם:
לעלות על הגג לבקר את היונים
ולראות אם בקעו גוזלים בקנים
על עץ הפקאן בחצר לטפס
ושם בין בדם ציפורים לחפש
לדלג בשמחה מענף לענף
ולקרוא בקול:
אני עף, אני עף!

כשאמרו לו כולם: אסור! אי אפשר!
היה מחיך ובקול גדול שר…
אני המלך אביתר – ולי הכל הכל מותר
לי הכל הכל מותר – אני המלך אביתר!


מותר!
ליונצ'י התוכי עוגה לאפות
וללמד אותו מילים לא יפות.

מותר!
לכבד בדבש דבורה עוקצנית
ולומר לה: את ממש דובשנית!

מותר !
לתולי חתלתולי בזנב למשוך
ולחומי הכלב באוזן לנשוך…

וגם :
לשאול את הזיקית ששמה אלישבע
אם גם בחושך מחליפה היא צבע
ואת הצרצר שעל אדן החלון
האם הוא מוכן להחליף פזמון.

מותר כך חשב וכולו נרגש
בגינת הירק לעשות סדר חדש…

למשל:
לעקור גזר כתום מתוך האדמה
כדי שישתזף בקרני החמה.
לתלות על העץ בצל ותנונית
עם פלפל ירוק, שום וכרובית.
לקשט יפה בצבע כחול
עגבניה אדומה וסלק סגול.

וגם:
לשתול בחצר שלוש עוגיות
וארבע בובות יפות של פיות…
וכמובן דחליל שהכין מראש
רגלים למעלה – למטה הראש!

ומותר לי:
לאכול מצה בראש השנה
בט"ו בשבט לשיר "מה נשתנה".
בשמחת תורה לזלול לביבות
ואוזני המן – בחג השבועות.
לקבל דמי חנוכה ביום העצמאות
הכל באמת – וזו לא טעות.

כשאמרו לו כולם: אסור! אי אפשר!
היה מחייך ובקול גדול שר…

אני המלך אביתר
ולי הכל הכל מותר
לי הכל הכל מותר
אני המלך אביתר!

ובלילה, כשהיה כבר מאוחר
פיהק ואמר: גם בחושך הכל לי מותר…

מותר לי ללכת לישון בחצות
לחלום על פיות שעלי מציצות
ולי באוזן בלאט לוחשות:
אביתר אתה ילד חביב ונלהב
אבל כשתגדל ותצא למרחב
תצטרך קצת יותר זהיר להיות
ותגלה שלפעמים תעשה טעויות…

וגם אם תרצה הכל מהר מהר לדעת
תצטרך לעשות זאת צעד אחרי צעד.
ואם תקפוץ – אתה עלול ליפול
וכדי להבין – תצטרך לשאול…

למשל :
למה לא מספיק להגיע כמעט?
מה יותר טוב – מהר או לאט?
למה כשמאחרים אי אפשר להיות ראשון?
איך זה שכל ערב צריך ללכת לישון?
למה לא מקבלים את כל מה שרוצים?
מדוע לא מרימים את כל מה שמוצאים?
ולמה אי אפשר לקנות בחנות
שקית גדולה מלאה סבלנות?

וגם…
לאן מגיעים כשהולכים לאיבוד?
ואיך זה שביחד – יותר טוב מלחוד?

כדאי אביתר:
לא רק לדבר – אלא גם להקשיב
להיות מנומס ואדיב ונדיב.
כל מה שתיקח – חשוב שתשיב
וממש לא כדאי להעליב או לריב.
ולדעת, שגם אם רוצים מאוד
לא תמיד אפשר לבקש "עוד"…

ותזכור:
שהיה אתמול – ויהיה מחר
ולפעמים לא תספיק ויהיה מאוחר.
אבל בכל בוקר עוד יום בא לעולם
ותמיד תחשוב שיפה הוא מכולם.

וגם:
שלעיתים תרגיש בטוח, ולעיתים שקצת מפחיד
לא בכל תנצח – לא תמיד גם תפסיד.
לפעמים תהיה עצוב ולפעמים עליז
לפעמים תהיה נחמד ולפעמים תרגיז .
לפעמים תתבלבל בין לבן לשחור
אבל בסוף תצטרך בעצמך לבחור .

ואז:
תדע להבחין בין רע לטוב
תוכל להחליט את מי לאהוב
את מי לדרך תיקח אתך
ומי באמת נמצא בליבך .

וכשתתעורר מחר בבוקר , ילד אהוב
"אסור" ו "אי אפשר" – לא יאמרו לך שוב.
כי אתה לבדך המלך אביתר
תדע בדיוק מה אסור , מה מותר .

שוחחו עם הילדים: 
מה דעתכם על התנהגותו של אביתר?
האם ההתנהגות שלו "לי הכל מותר" היא נכונה?
האם כל מה שאנו רוצים אנו מקבלים?
האם היו מקרים בהם רציתם מאוד לקבל משהו מההורים או מהאחים שלכם והם סרבו?
באילו מקרים זה קרה?
איך הרגשתם כשסרבו לכם? מה היתה תגובתכם?
האם זה טוב לדעתכם ילדים, לקבל כל מה שנרצה בכל זמן שנבקש?
גבולות שומרים עלינו, כי הם מגדירים לנו מה מותר ומה אסור, מהו טוב ומהו רע.
כשהגבולות הללו ברורים, אנו מרגישים שקטים, רגועים, בעלי בטחון לאורך זמן .
גבולות יוצרים סדר וארגון גם בעולמנו הפרטי בקרב המשפחה וחברים וגם בעולם הגדול.

פעילות עם הילדים:
בואו נתאר לעצמנו, שיש לנו יום חופשי או אפילו שבוע חופשי מהגן, ההרגשה היא נפלאה כי אפשר לנוח בבית, לצפות בתוכנית מעניינת או אולי לשחק עם השכן. אך מה היה קורה כשהחופש שניתן לנו הוא בלתי מוגבל בזמן? בסופו של דבר, ימאס לנו לשבת כל היום בבית, לראות טלויזיה, לשחק עם חברים… זה ממש משעמם לעשות כל יום אותו הדבר למשך זמן כה ארוך. לכן, כשמגבילים אותנו זה דבר טוב.

גבולות הם כמו חוקים.
בואו נתאר לנו מצב בו לא היו רמזורים בכבישים.
מה היה קורה לדעתכם אם הרמזורים היו מקולקלים ולא פועלים?
מכונית שהיתה רוצה לנסוע ישר, לא היתה יכולה לחצות את הצומת כי המכונית מימין רוצה לעבור.
מצב שכזה יכול ליצור בלבול גדול מאוד, פקק תנועה, וחלילה תאונת דרכים.
הרמזורים עוזרים לנו לעשות סדר, וכך כל רכב עובר בתורו.

סיפורים נוספים